פסק דין
בפני תביעות הדדיות אשר בבסיסן עומדת התקשרות עיסקית בין הצדדים במסגרתן התחייבה התובעת שהינה חברה המתמחה, בין היתר, בייצור מוצרי פלסטיק (להלן: "פוליקרט") לספק לנתבעת שהינה חברה העוסקת, בין היתר בייצור מזגנים ומקררים (להלן: "תדיראן"), חלקים פנימיים המיוצרים בוואקום פורמינג (להלן: " החלקים") למקררים אותם ייצרה תדיראן עבור חברת תדיראן אמפא בע"מ (להלן:" ת.א.").
בפתח הדברים אני מוצאת לנכון להתנצל בפני הצדדים על העיכוב הממושך במתן פסק הדין. אין מספיק מילים בכדי לבטא את עומק התנצלותי וכן את הערכתי לסבלנותם, הראויה לציון, של הצדדים ובאי כוחם בהמתינם לפסק הדין, ותודתי להם על כך.
תמצית התביעות ההדדיות
תביעת התובעת, אשר הועמדה על הסך של של 1,431,000 ₪, הינה בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מהפרת ההתקשרויות בין הצדדים על ידי תדיראן.
ההתקשרות העיסקית הראשונה נוגעת לשנים 2001-2002 וביחס אליה טענתה המרכזית של פוליקרט הינה שתדיראן הפרה התחייבותה לפי זיכרון הדברים אשר נחתם בין הצדדים ואשר במסגרתו התחייבה להזמין מפוליקרט, במהלך תקופת ההתקשרות, כמות מינימום של יחידות וכי התחייבות זו היתה תנאי שאין בלתו, בלעדיה לא היתה פוליקרט מתקשרת בהסכם.
מאחר וכמות היחידות אשר הוזמנה בפועל היתה נמוכה מאותה כמות מינימום נטענת, נגרם לפוליקרט אובדן רווח בסך של 380,442 ₪ (קרן).
ההתקשרות העיסקית השניה נוגעת לשנת 2003 וביחס אליה טענת פוליקרט הינה כי תדיראן הפרה הבטחתה להזמין כמות יחידות שלא תפחת מהכמות שהוזמנה בפועל בשנת 2002 (כ-7,000 יחידות) וכי הסכמתה של פוליקרט להמשך ההתקשרות עם תדיראן הותנה בפיצוייה של פוליקרט עבור הנזקים שנגרמו לה בגין אי עמידתה של תדיראן בהתחייבותה ביחס לשנים 2001-2002.
בפועל הזמינה תדיראן בשנת 2003 3,308 יחידות בלבד, ובשל כך נגרם לפוליקרט, לטענתה, נזק בגין אובדן רווח בסך של 730,056 ₪ (קרן).
כמו כן עותרת פוליקרט לחייב את תדיראן לשאת בעלות עודפת שנגרמה משינוי תשתית החשמל שהיה בה צורך בשל התקנת המכונות לייצור החלקים.
תדיראן הגישה תביעה שכנגד על סך 674,608 ₪ המבוססת על שלושה מרכיבים:
א. טענתה כי פוליקרט הפרה את התחייבותה המפורשת בהתאם להסכם לאספקת מוצרים באיכות טובה, וסיפקה לתדיראן חלקים פגומים רבים בהם לא ניתן היה לעשות כל שימוש. נזקיה הנטענים של תדיראן נובעים מהשבת התמורה ששולמה בגין הרכיבים הפגומים ומעלויות לוגיסטיות שונות אשר נגרמו עקב הטיפול בחלקים הפגומים (432,553 ₪).
ב. על פוליקרט לשפותה ולפצותה בגין תשלומים בהם נשאה לצורך תיקון הציוד אותו השאילה לה ואשר בהתאם להסכם בין הצדדים, היה באחריותה הבלעדית של פוליקרט (93,558 ₪).
ג. לבסוף עותרת תדיראן לחייב את פוליקרט להשיב לה הוצאות שנגרמו לה עקב שכירת מחסן אשר היה דרוש לה לצורך איחסון והובלת חלקים אשר פוליקרט אילצה אותה להזמין ביתר מעבר לצרכי הייצור, תוך ניצול תלותה של הנתבעת בה לאספקת החלקים.
עיקרי העובדות
בראשית שנת 2001 חתמה תדיראן עם ת.א. הסכם במסגרתו התחייבה, בין היתר, לייצר מקררים מדגם 590 ומדגם SBS. לצורך ייצור חלקי פלסטיק למקררים התקשרה תדיראן עם פוליקרט על מנת שתשמש כקבלן משנה.
ביום 3.5.2001 העבירה פוליקרט לתדיראן מסמך שכותרתו " הערכת מחיר מס' 5931" אליו צורף נספח (להלן: " הערכת המחיר" – נספח "ב" לת/1). במסמך זה הציעה פוליקרט מחיר לכל אחת מהיחידות המוצעות, כאשר צויין בו כי המחיר מתייחס להיקף ייצור שנתי (8,500 יחידות למקרר 590, ו-1,500 יחידות למקרר SBS). בנספח למסמך צויין כי בסיס ההתקשרות הינו ל-3 שנים, כאשר הייצור בשנים העוקבות לא יפחת מהכמות שתיוצר בשנה הראשונה. כמו כן פורט בו הציוד שיועבר לרשות פוליקרט לצורך הייצור, וכן הוראות נוספות אליהן אתיחס במידת הצורך בהמשך.
בהמשך חודש מאי 2001 (לא נרשם תאריך מדויק) חתמו הצדדים על מסמך שכותרתו "זיכרון דברים התקשרות עם חברת פוליקרט" (להלן: "זיכרון הדברים" – נספח "א" לכתב התביעה).
בסעיף 6 לזכרון הדברים נקבע כך: "הסכם ההתקשרות מתייחס לכ-10,500 יחידות לשנת 2001-2002". כאשר בסעיף 7 נאמר כי ההתקשרות תמשך במידה שיהיה צורך במוצר ובתנאי שפוליקרט תעמוד ביעדים שתציב לה תדיראן. כמו כן פורט הציוד שיושאל לפוליקרט מת.א. תוך שנקבע כי תדיראן אחראית לתקינות הציוד, אולם פוליקרט תהא אחראית לאחזקתו השוטפת ולביטוחו. להוראות נוספות בזכרון הדברים תבוא התייחסות בהמשך.
לצורך מימוש ההתקשרות שכרה פוליקרט מבנה תעשייתי בשלומי (להלן: "המפעל"), שכן המבנה שהיה ברשותה ואשר בו ייצרה עד אותו מועד את מוצריה, לא התאים לייצור החלקים לתדיראן בין היתר, מאחר שנדרשו מכונות שונות מאלו שהיו ברשות פוליקרט.